מאיר פינס ובניו בע"מ נ' עצי דניאל בע"מ ואח'

פסק דין

א.העובדות

1.התובעת עוסקת בייבוא עצים ושווקם.

2.התובעת ספקה לנתבעת 1 סחורה מתוצרתה וכנגד סחורה זו משכה הנתבעת 1 שיקים על חשבונה לפקודת התובעת בבנק הפועלים סעיף דלית אל כרמל. כל השיקים חוללו על ידי הבנקאי, הואיל וחשבון הנתבעת 1 הוגבל.

3.התובעת הגישה כתב תביעה בסדר דין מקוצר, ובו עתרה לחייב את הנתבעת 1 לשלם לה סך 61,295 ₪ נכון ליום 10.2.10. הנתבעת 1 לא הגישה כתב הגנה וניתן נגדה פס"ד.

4.התובעת צרפה לכתב תביעתה את נספח ג', לפיו היה והנתבעת 1 לא תשלם חובה לתובעת, תוכל התובעת לפנות בדרישה לנתבע בתורת ערב (להלן: "כתב הערבות"). על הנתבע תחול חובה לפרוע את חובותיה של הנתבעת לתובעת, וזאת לאחר שהנתבע הצהיר בכתב הערבות, כי הוא מנהלה ויו"ר של החברה – הנתבעת 1.

5.הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן ובה טען, כי החתימה ע"ג כתב הערבות אינה שלו. בדיון שהתקיים ביום 2.11.10 בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) א. נוס, הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני, לו ניתן תוקף של צו שיפוטי, כי תינתן לנתבע רשות להתגונן, התצהיר שהגיש הנתבע – ישמש ככתב הגנה מטעמו, וכי יוכל להגיש תצהיר משלים לענין הטענה העובדתית הבאה מפיו, לפיה החתימה ע"ג אותו כתב ערבות איננה חתימתו. נוכח סכום התביעה, זו נדונה בסדר דין רגיל.

6.הצדדים התכנסו באולמי לישיבת קדם משפט ביום 10.3.11 ובה הודיע ב"כ התובעת, כי ברשותו עד ראיה לכך שהנתבע חתם בפניו על כתב הערבות, וזאת מבלי לפגוע בזכותו לצרף חוו"ד של מומחה להשוואת כתבי יד.

ב.הדיון

1.התובעת טוענת כי:

א.הנתבע חתם בפני סוכן המכירות שלה, יהושע בוקור (להלן: "בוקור"), על כתב הערבות.

ב.יש לחייב את הנתבע לשלם לה עפ"י התחייבותו את חובות הנתבעת 1, כעולה מכתב הערבות.

ג.הנתבע הבטיח לבוקור לשלם את החוב, אך טרם עשה כן, עד היום.

2.הנתבע טוען כי:

א.החתימה הנחזית להיות חתימתו בכתב הערבות במקום המיועד לחתימה איננה חתימתו.

ב.ככל הנראה, מי שחתם על כתב הערבות אינו אלא מונסף עזאם, שניתן נגדו פס"ד בהעדר הגנה.

3.הצדדים הופיעו לפני בישיבת יום 22.9.11, בה העידו מטעם התובעת בוקור הנ"ל וגבריאל דומינסקי , המשמש כחשב אצל התובעת (להלן: "דומינסקי").

מאידך גיסא, העיד הנתבע בלבד.

האחרון הגיש תצהיר נוסף מטעמו, הלא הוא תצהירו של מונסף עזאם. מונסף עזאם לא הגיע לישיבת ההוכחות ע"מ להיחקר על תצהירו ועל כן, הוצא תצהירו מן התיק ונחשב כאילו לא הוגש.

4.(א) מתצהיריהם של כל העדים עולה, כי לאחר שסדרה ראשונה של שיקים חוללה, פנה בוקור לנתבע וזה הודיעו, כי נוכח מצבה הקשה של הנתבעת 1, הוא מכר את מניותיו בנתבעת לאחר.